• רוב הציבור היהודי בישראל תומך במתקפה נגד איראן – כ-70%, ובקרב חילונים התמיכה מגיעה ליותר מ-80%.
• כמעט מחצית מהציבור תומכים גם בתקיפת מתקני הגרעין של איראן, גם אם יש בכך סיכון לחיי אדם.
• התחושות המרכזיות בעקבות המערכה הן חיוביות – בעיקר גאווה (35%) ותקווה (28%) – יותר מאשר פחד או ייאוש.
• רוב הציבור חש שהמערכה חיזקה את תחושת האחדות והלכידות בחברה, בעיקר לעומת תחושת הפירוד בשנת 2024.
• יש תחושת ביטחון גבוהה שישראל פעלה בתיאום עם ארצות הברית, ורוב הציבור מאמין שהאמריקאים ממשיכים לגבות את ישראל.
• רוב הציבור מוכן לשלם מחירים אישיים בגין המערכה – גיוס, תשלומים כלכליים ועוד.
• כ-60% מוכנים לשלם מחיר כלכלי של 2,000 ש"ח ואף יותר, אך הנכונות לכך נמוכה יותר בקרב חרדים ודתיים.
• האמון הגבוה ביותר מופנה לצה"ל, שב"כ ומוסד; האמון כלפי הדרג הפוליטי – ובמיוחד כלפי נתניהו וגלנט – נמוך באופן משמעותי.
• הציבור חצוי בשאלת הציות לדרישה אמריקאית להפסקת אש – 55% מתנגדים, 45% תומכים.
• רוב הציבור תומך ביעד ממוקד של המערכה: חיזוק ההרתעה ומניעת התגרענות איראנית, ולא בהפלת המשטר בטהראן.
• כ-75% מהציבור מקווים שהמערכה נגד איראן תוביל גם לשחרור חטופים מעזה.
• התמיכה הציבורית תרמה להתחזקות פוליטית של נתניהו, כולל גידול צפוי של 3–4 מנדטים לליכוד ושיפור בדירוג האישי שלו.