-
- רוב הישראלים צורכים חדשות ואקטואליה בעיקר דרך הדיגיטל והרשתות החברתיות, ופחות דרך טלוויזיה, רדיו או עיתונות מודפסת.
-
- פייסבוק נותרה הרשת החברתית הדומיננטית בישראל, אך אינסטגרם וטיקטוק מתחזקות במיוחד בקרב צעירים.
-
- קיימים פערים פוליטיים ברורים בהרגלי צריכת המדיה: מצביעי אופוזיציה פעילים יותר בפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, בעוד שמצביעי קואליציה נחשפים יותר לטלגרם, וואטסאפ ויוטיוב.
-
- ישראלים צורכים ברשתות בעיקר תוכן חדשותי ואקטואלי, הרבה יותר מתוכן ספורט, כלכלה או טכנולוגיה.
-
- משפיעני רשת ואקטואליה הפכו לשחקנים מרכזיים בעיצוב סדר היום הציבורי, לצד היחלשות ההשפעה של עיתונאים מסורתיים.
-
- כלי התקשורת המוכרים ביותר בישראל הם ערוצי הטלוויזיה הגדולים, Ynet וגלי צה״ל, אך אף גוף תקשורת לא זוכה לאמון גבוה מצד רוב הציבור.
-
- כאן 11 נתפס ככלי התקשורת האמין ביותר, בעוד שערוץ 14 ו״הארץ״ נתפסים כגופי התקשורת המקוטבים ביותר פוליטית.
-
- ערוץ 14 נהנה מאמון ותמיכה גבוהים במיוחד בקרב מצביעי קואליציה, בעוד שבקרב מצביעי אופוזיציה הוא סובל מחוסר אמון חריף.
-
- הציבור הישראלי תופס את ישראל היום, i24News וכאן 11 ככלי תקשורת מאוזנים יחסית, בעוד שערוץ 12, ״הארץ״ והתקשורת הזרה נתפסים כמוטים שמאלה, וערוץ 14 כמוטה ימינה.
-
- מהדורת חדשות 12 עדיין המהדורה הנצפית ביותר בישראל, אך ערוץ 14, כאן 11 וערוץ 13 מתחזקים ביחס לשנים קודמות.
-
- קיימת מגמת “פרגמנטציה תקשורתית” – ישראלים בוחרים יותר ויותר כלי תקשורת ותוכניות בהתאם לזהותם הפוליטית והאידאולוגית.
-
- בקרב צעירים ניכרת ירידה בהיכרות עם עיתונאים ותיקים ועלייה בחשיפה לאנשי תקשורת ומשפיענים הפעילים ברשתות החברתיות.