דו"ח מיוחד – החברה הישראלית במלאות שנתיים ל-7 באוקטובר 23 | 4.10.25

 

• • רוב הציבור הישראלי תומך בסיום הלחימה תמורת שחרור החטופים, ומעדיף הסדרים מדיניים ונורמליזציה אזורית על פני סיפוח והמשך עימות.

• • נרשמת עלייה חדה בפסימיות הציבורית: יותר ישראלים פסימיים מאופטימיים לגבי עתיד המדינה, ורבים חוששים לעתיד ילדיהם ולביטחונם האישי.

• • כמעט רבע מהישראלים שוקלים לעזוב את הארץ; בקרב אזרחי ישראל הערבים ובקרב מצביעי אופוזיציה הנתון גבוה במיוחד.

• • המלחמה הובילה לפגיעה כלכלית רחבה, במיוחד בקרב החברה הערבית, לצד תחושות גוברות של פחד, ייאוש ועייפות ציבורית.

• • רוב הציבור רואה בקיטוב הפנימי ובשסעים החברתיים איום חמור יותר מהאיומים החיצוניים, וסבור שהחברה הישראלית הפכה מפולגת יותר מאז תחילת המלחמה.

• • יש שחיקה חריפה באמון בהנהגה: רוב הישראלים סבורים שהחלטות הקבינט מושפעות בעיקר משיקולים פוליטיים, ותומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

• • רוב הציבור מטיל את האחריות למחדל 7.10 בעיקר על הממשלה ומערכת הביטחון, וסבור שנתניהו צריך להתפטר בתום המלחמה.

• • הציבור היהודי בישראל נותר ברובו ימני, אך קיימת תמיכה רחבה בגיוס חרדים ובהסדרים מדיניים לשם הבטחת ביטחון ארוך טווח.

• • הזהות היהודית והדתית התחזקה בקרב יהודים, בעוד שבקרב ערבים הזהות הדתית והערבית דומיננטיות יותר מהזהות הישראלית או הפלסטינית.

• • ארה״ב ממשיכה להיתפס כשותפה האסטרטגית המרכזית של ישראל, בעוד שהאמון באירופה ובמדינות ערב נמוך יחסית.

לקריאת המחקר המלא לחצו כאן