ממצאים מרכזיים מהמחקר:
- נשמר התיקו בין תפיסת הממשלה כאחראית ביותר לבין תפיסת הצבא כגורם האחראי ביותר למחדל.
- בחודש האחרון מתחזקת מגמת התמיכה בסיום הלחימה בתמורה לשחרור החטופים בעקבות הצפייה בסרטון התצפיתניות
- מעל שני שליש מהציבור חושבים שעכשיו יש להתמקד בסוגיית היום שאחרי.
- רוב מוחלט של הציבור מאמין שישראל תלויה בבריתות עם ארה"ב והמדינות המוסלמיות המתונות וצריכה להשקיע בהן.
- רוב הציבור מאמין שהממשלה מתעסקת בפוליטיקה במקום במערכה, אך ירידה בתפיסה שנתניהו מונע משיקולים פוליטיים.
- ירידה בתמיכה בהתפטרות רוה"מ ופיזור הכנסת לאחר סיום המערכה.
- עם התארכות המערכה, היא נתפסת כיותר מפלגת. כעת יש כמעט תיקו בין הסבורים שהיא פילגה לסבורים שאיחדה את החברה.
- נושא המחאה הפופולרי ביותר הוא סוגיית החטופים, אך בחלוקה גושית, מתווה הגיוס זוכה לשיעור גבוה יותר בקרב מצביעי ימין.
- התנאי שנתפס כקריטי ביותר באולטימטום של המחנה הממלכתי הוא קידום עסקת החטופים.
- מעמדו של נתניהו ממשיך להתחזק, בעיקר על חשבון גנץ, שמאבד שליש מכוחו לפני המערכה, כשבנט עוקף אותו במקום השני.
- התמיכה העוצמתית ביותר בפרישת גנץ היא תחת מסגור מתווה הגיוס, אך החטופים הם המניע החזק ביותר למחאה.
- אכזבה ותסכול הם הרגשות הדומיננטיים כלפי ההנהגה, במיוחד בין מצביעי המחנה הממלכתי. רגשות המעוררים לפעולה כגון זעם וכעס – מדורגים נמוך יותר.
- רק כמחצית ממצביעי הליכוד רוצים לראות את נתניהו ממשיך כיו״ר המפלגה